אדם המתבשר שהוא חולה במחלת פרקינסון מרגיש כמעט תמיד כאילו השמיים מעליו נפלו. כשבוחנים את דפוסי המחלה, אפשר להבין מדוע. פרקינסון היא מחלה ניוונית ממנה אי אפשר להבריא, מחלה אשר תסמיניה מתקדמים אמנם באיטיות אבל בכיוון אחד: לכיוון ההחמרה. לכן האדם יודע שהתסמינים שייתכן שהוא חווה כרגע רק יהיו מורכבים יותר, תוך שהם מורידים את יכולת התפקוד העצמאי שלו ולעתים אף מבטלים את האפשרות שלו להתנייד באופן עצמאי. התחושות השליליות המלוות למחלת הפרקינסון, לרבות ייאוש, בושה או דיכאון – נפוצות מאוד. חשוב לזכור עם זאת שבאמצעות שינוי אופן ההתבוננות במחלה, עם או בלי בעל מקצוע, אפשר לשפר את המצב משמעותית.
כדי להתמודד היטב, צריך להבין לעומק מול מה מתמודדים
אין ספק שהתמודדות עם פרקינסון אינה פשוט, זה עוד בלשון המעטה. הממצאים מראים כי התסמינים הנפשיים והרגשיים הלא נעימים הם כמעט מובנים מאליהם, ושאחוז משמעותי מאוד מחולי הפרקינסון מפתח דיכאון ורעות חולות אחרות.
עם זאת, חשוב לזכור שבהחלט יש מה לעשות על מנת להקל על המצב. כיום יש מגוון רחב של טיפולים שעשויים להאט את קצב התקדמות המחלה ולהפחית את דרגת החומרה והתדירות של התסמינים הנובעים ממנה. המודעות הזו חשובה, ולמרבה הצער רבים מהחולים אינה נותנים על כך את הדעת.
אין זה פשוט למצוא אופטימיות במחלה כמו פרקינסון, אולם קיימות דרכים באמצעותם המסרים שהאדם מקבל או אפילו מעביר לאחרים יהיו חיוביים יותר. במקום להתמקד בהפרעות וביכולת התפקוד הנמוכה, אפשר לנסות לשאוב עידוד מהפעולות שכן אפשר לבצע, או מהאופן שבו הטיפולים השונים עשויים לשפר את המצב.
קבלת מחלת הפרקינסון או הכחשה?
הידע הוא כאמור חשוב. בדרך כלל מומלץ שהאדם יקבל את העובדה שהוא חולה במחלה חשוכת מרפא, אולם לא ישכח שאפשר להקל על ההתמודדות שלו איתה בדרכים שונות. במקום הכחשה, חשוב פעמים רבות לשתף את הסביבה. המשפחה הקרובה והמכרים יכולים להיות הרבה יותר מאשר אוזן קשבת, אלא להעניק תמיכה שערכה לא יסולא בפז.
אולי יעניין אותך גם:
