טיפול תרופתי

בפרקינסון אי אפשר לטפל באופן מוחלט, אולם יש כיום טיפולים מגוונים שעשויים להאט את קצב ההתפשטות שלה ולהקל על התסמינים שחווים. תרופות הן דרך הטיפול הבולטת והשכיחה ביותר כיום, כאשר יש מגוון רחב של תרופות. המטרה העיקרית שלהן עשויה להיראות דומה – להגביר את הדופמין במרווח הבין עצבי, סינפסה, ובכך להתגבר על המחסור בדופמין הקיים אצל חולי הפרקינסון – אולם אופן הפעולה שונה בתכלית. בכתבה הבאה נציג בפניכם את התרופות העיקריות המשמשות לטיפול בפרקינסון.

תכשירי לבודופה (דופיקר, סינמט ולבופר)

 

את הסקירה אנחנו מתחילים עם התרופה הנפוצה ביותר לטיפול בפרקינסון. תכשירי לבודופה (Levo-Dopa), שמגיעים בשמות דוגמת דופיקר, סינמט, לבופר וקרבידופה, הם למעשה דופמין טבעי. התרופות מביאות לכך שספיגת הדופמין ברקמות הגוף פוחתת, כך שהוא חודר בצורה יעילה פי כמה לרקמות המוח. לרוב היא מהווה חלק מסל התרופות הישראלי.

אמנטדין (פקמרץ, פריטרל)

התרופה אמנטדין (Amantadine), אותה תמצאו לפעמים תחת השם "פקמרץ", מיועדת להגביר את כמויות הדופמין בצורה מעט שונה. עיקרון הפעילות שלה הוא חסימת נוירוטרנסימטור בשם "גלוטמט", המעכב ומביא לנזק נוירונלי. עקב כך התרופה עשויה להגביר בצורה משמעותית את כמויות הדופמין בסינפסה. גם תרופה זו מהווה לרוב חלק מסל התרופות.

אנטקפון (קומטן)

אנטקפון (Entacapone), הידועה גם בתור "קומטן", היא תרופה נוספת אותה תמצאו בדרך כלל בסל התרופות. המטרה העיקרית של התרופה היא להגביר את ספיגת הלבודופה במעי. נהוג לשלב את האנטקפון עם אחד מתכשירי הלבודופה.

אפומורפין

אפומורפין (Apomorphine) היא אחת התוספות החדשות יחסית לסל התרופות בישראל. התרופה, הפועלת בזריקה, פועלת כתחליף לדופמין. היא מופיעה גם בשמות המסחריים "אפוקין" או "אפו גו".

ברומוקריפטין (פרלודל)

ברומוקריפטין (Bromocriptine), המופיעה לעיתים בשם "פרלודל", היא תרופה המיועדת למקרים קשים יחסית של פרקינסון ולשלבים מאוחרים של המחלה. התרופה ברמה המעשית מונעת את הפרשתו של ההורמון פרולקטין ובכך עשויה להתמודד עם מצבים של הפרשת יתר של ההורמון בגוף, המחמירה את תסמיני הפרקינסון. התרופה עלולה להיות כרוכה בתופעות לוואי לא נעימות, כך שהיא נשמרת בעיקר לתרחישים בהם טיפולים שניתנו בקו הראשון הוכיחו עצמם כלא מתאימים או כלא יעילים מספיק.

טריהקסיפנידיל (ארטן)

טריהקסיפנידיל (Trihexyphendidyl), או בשמה הנוסף "ארטן", מיועדת לטפל בפרקינסון בצורה עקיפה יחסית. התרופה מעכבת את האצטילכולין, נוירוטרנסימיטור אשר כשלעצמו מביא לעיכוב הפרשתו של הדופמין במוח. בכך התרופה עשויה להגביר את כמויות הדופמין המופרשות בסינפסה. תרופה זו נכללת בדרך כלל בסל התרופות.

סלג'ילין (ג'ומקס/אלדפריל)

סלג'ילין (Selegiline), המופיעה לעיתים בשמות המסחריים "אפדריל" או "ג'ומ'קס", פועלת תוך עיכוב הפירוק של הדופמין – מה שעשוי להעלות את כמויות הדופמין במוח ולהאט כתוצאה מכך את התקדמות המחלה ותסמיניה. לרוב, תמצאו את הסלג'לין בסל התרופות הישראלי.

ספינאמיד

ספינאמיד (Safinamide) הוא למעשה החומר הפעיל בתרופה בשם "קדסגו". ספינאמיד משמשת כיום כטיפול מוסף לפרקינסון, בשילוב עם תרופות לבודופה או תרופות אחרות לרקפנסיו. התרופה מיועדת בעיקר לאפיזודות הקיפאון (Off) של מחלת הפרקינסון, בהם חלק מהתרופות האחרות מפסיקות לפעול. מנגנוני הפעולה של התרופה מגוונים, כאשר חלק מרכזי בכך הוא עיכוב בהפרשתו של המונאמין אוקסידז B.

פרגולייד

פרגולייד (Pargolide) עשויה להינתן בשלבי הפרקינסון הראשוניים או בשלבים מאוחרים יותר, לרוב כטיפול משלים לתרופות אחרות. פעילות התרופה מבוססת על גירויים של קולטני הדופמין במוח ועיכוב ייצורו של הפרולקטין בגוף. התרופה עלולה לגרום לתופעות לוואי קשות, לרבות הפרעות בלחץ הדם או בתנועה, הזיות ועלייה משמעותית בקצב פעימות הלב. בארצות הברית הוחלט ב-2007 להוריד אותה משימוש עקב דיווחים על פגיעה אפשרית בשסתומי הלב, פגיעה שהתבררה כמסכנת חיים.

קברגולין (קבסר)

קברגולין (Cabergholine), או בשמותיה המסחריים "קבסר" ו"קברגולין", מיועדת ברמה הכללית להתמודד עם עודף הפרולקטין בדם. מכיוון שהתרופה אינה סלקטיבית (במילים אחרות: פועלת על כל סוגי קולטני הדופמין במוח), ועקב תופעות הלוואי הכרוכות בה, היא אינה רשומה כיום בישראל לטיפול במחלת הפרקינסון. כן ניתן להשתמש בה במקרים חמורים המצריכים טיפול, דוגמת גידולים הנובעים במידה כזו או אחרת מהפרשה עודפת של פרולקטין בגוף.

רופינירול (רקויפ)

רופיניקול (Ropinirole), או בשמה המסחרי הנוסף "רקוויפ", משמשת על תקן תחליף דופמין בגוף ומהווה בדרך כלל חלק מסל התרופות הישראלי. ניתן למצוא גרסה של התרופה בשימוש מושהה. רופיניקול נחשבת לאחת התרופות הבודדות בעולם לטיפול בתסמונת "הרגליים חסרות המנוחה".

רזג'לין (אזילקט)

רסג'ילין (Rasagiline), או "אזילקט", פועלת בצורה דומה לסלג'ילין – כלומר באמצעות עיכוב פירוק הדופמין, שעשוי להגדיל את רמתו בגוף. היתרון המרכזי של התרופה נובע לכך שמחקרים קליניים מצאו שהיא עשויה לא רק להפחית את תסמיני המחלה, אלא לעכב את קצב ההתקדמות שלה. החיסרון העיקרי הוא שהתרופה נחשבת ליקרה בכל קנה מידה ואינה מהווה נכון להיום חלק מסל התרופות בישראל.

טיפול אולטרה סאונד מונחה MRI

טיפול אולטרה סאונד מונחה MRI, או "אולטרה סאונד ממוקד", מיועד להתמודד עם אחד התסמינים השכיחים של פרקינסון: רעד המופיע בצורה אסימטרית, כלומר, רק או בעיקר באחד מצדי. הטיפול, המתבצע נכון להיום רק בבית החולים תל השומר ובמרכז הרפואי רמב"ם בחיפה, מתחיל בביצוע MRI למטופל (עליו לגלח קודם לכן את שיער ראשו). במהלך הטיפול מרכיבים ומקבעים מסגרת מתכת, מעליה טבעת סיליקון ואביזר דמוי קסדה, לראשו של המטופל. במכשיר ה-MRI מזרימים סביב ראשו מים ומשדרים קרן אולטרה סאונד ממוקדת. קרן זו מביאה ליצירת חום מקומי הצורב את האזור המוחי האחראי ליצירת הרעד. למרות שהטיפול אינו מצריך פתיחה של עור הגולגולת והקרקפת, הוא כן חודר לעומקו של המוח ועלול לכן ליצור נזקים בלתי הפיכים לרקמת המוח. זוהי טכנולוגיה ישראלית חדשה באופן יחסי, שלא נחקרה עדיין באופן מלא אבל כן מחזיקה באישור של משרד הבריאות.

גרייה מגנטית עמוקה (Deep TMS)

גרייה מגנטית עמוקה היא טיפול חדש יחסית, שנכנס בשנים האחרונות לתמונת ההתמודדות עם מחלת הפרקינסון. הטיפול, המוצע כיום בכמה מרפאות בישראל, מתבצע לאחר הרכבת קסדה ייעודית של ראשו של המטופל.

קסדה זו שולטת גירויים מגנטיים לאזורים במוח אשר משפיעים על התפקוד המוטורי של האדם, שהוא כידוע אחד הנפגעים העיקריים של מחלת הפרקינסון. מחקרים הראו שהטיפול עשוי להביא לחיזוקו ולשיקומו של האזור הפגוע במידה ניכרת. יתרון מהותי של הטכנולוגיה נוגע לכך שכאשר היא מתבצעת נכון ובאמצעות טכנולוגיה תקינה, היא לא אמורה לגרום לתופעות לוואי. מנגד, מחירם של הטיפולים גבוה באופן יחסי.

המידע המובא כאן הוא למידע בלבד! חשוב מאוד לאבחן את המחלה אצל רופא מטפל וליטול תרופות אך ורק על פי הנחיותיו 

 

אולי יעניין אותך לקרוא גם:

ליווי רוחני לחולי פרקינסון – תמיכה וסיוע מותאמים אישית עד לבית המטופל

מרפאות פרקינסון – אתרו את מרפאת הפרקינסון הקרובה אליכם, בקלות ובמהירות