ועדה רפואית לחולי פרקינסון

פרקינסון היא מחלה עמוסת תסמינים, הפוגעת אנושות ביכולת התפקוד העצמאי של האדם. אם מוסיפים לכך את העובדה שהמחלה היא חסרת טיפול, כך שהחמרה בתסמינים היא גזירת גורל, מבינים עוד יותר את גודל הבעיה. חולי פרקינסון זקוקים לכל סיוע אפשרי, לרבות במישור הכלכלי. ועדה רפואית לחולי פרקינסון היא אחת מתחנות החובה בדרך לקבלת הזכויות המותאמות לכל חולה וחולה. מה תפקידן של הוועדות וכיצד כדאי להתכונן אליהן? קראו

מה תפקידן של הוועדות הרפואיות? מה צפוי בוועדה הרפואית?

התנאים לקבלת זכויות בגין מחלת הפרקינסון אינם שונים בהשוואה לכל מצב רפואי חמור אחר. עבור האדם תוגדר דרגת נכות, בהתאם ליכולת התפקוד שלו ולחומרת התסמינים המופיעים אצלו, כשהזכויות תיקבענה על פי אחוזי הנכות שנקבעו: זכויות דוגמת קצבת נכות כללית, קצבת שירותים מיוחדים, גמלת ניידות, פטור ממס הכנסה ועוד. עצם קבלת הזכויות וכמובן שגם גובהן תלוי בממצאי הוועדה הרפואית, אליה יוזמן כל אדם חולה פרקינסון בשלב כזה או אחר.

נקודת ההתחלה, עוד לפני הביקור בוועדה, הוא הגשת תביעה לקבלת הזכות הספציצפית. את הטופס המלא יש לשלוח לסניף המוסד לביטוח לאומי הנמצא באזור המגורים של האדם החולה. לבקשה יש לצרף מסמכים רפואיים המתארים את נסיבות הפגיעה והמצב הרפואי הנוכחי של האדם, לרבות סיכומי אשפוז וביקורי מרפאה (כולל התייחסות למצבים בהם מופיעים התסמינים ולמצבי הרגיעה, כלומר, מצבי ON ו-OFF). חשוב שהמסמכים יהיו מפורטים ועדכניים ככל שניתן, כאשר כיום בחלק מהמקרים אפשר למלא טופס ייעודי עבור חולי פרקינסון. חוות דעת נוספות של אנשי מקצוע, למשל פיזיותרפיסטיים או מרפאים בעיסוק, יכולות לסייע להציג תמונה מקיפה ומדויקת יותר של הבעיה.

בנוסף חשוב לצרף לתביעה מידע כלכלי, לרבות תלושי שכר אחרונים (אם יש) שעשויים להגדיר את גובה הפגיעה שהאדם סובל ממנה בעקבות המחלה – ועקב כך את הזכויות הכלכליות שעשויות להינתן לו. במקרה של תביעה לנכות כללית מדובר ב-15 תלושי השכר האחרונים, בעוד שבתביעה לקבלת קצבת שירותים מיוחדים בלבד מספיקים לרוב חמשת תלושי המשכורת האחרונים.

מה צפוי לחולי פרקינסון בוועדה הרפואית?

אם תהליך הגשת הבקשות הסתיים כשורה, האדם צפוי לקבל זימון לוועדה הרפואית בסניף המוסד לביטוח לאומי הרלוונטי עבורו. מטרת הוועדה היא לנסות להעריך את דרגת הליקוי הרפואי שהאדם סובל ממנו בעקבות המחלה, ובכך את הפגיעה בכושר העבודה או ביכולת התפקוד היום-יומי שלו. בוועדה, המורכבת לרוב מרופא מומחה לתחום הרפואי הרלוונטי וממזכיריי ועדה שאחראי לכתיבת הפרוטוקול, יתבקש החולה לתאר את הפגיעות שהוא חווה. העיון במסמכים הרפואיים ייעשה טרם כניסת החולה לוועדה, ובמהלכה הוא צפוי להישאל שאלות שונות ולהתבקש לעבור בדיקה על ידי הרופא – כולל בקשה להדגמת אופן הביצוע של פעולות מסוימות ברוב המקרים.

ישנם מספר כללים שעשויים להגדיל את סיכויי ההצלחה בוועדה, או לכל הפחות את הסבירות שהאדם יקבל בדיוק את מה שמגיע לו. רצוי שהוא יחשוב מראש מהן הבעיות שהוא רוצה להדגיש ולפרט עליהם, תוך כדי שמירה על האמת כמובן: אדם המנסה להערים על הוועדה צפוי להיתפס בקלקלתו, מה שפוגע בסיכויים שלו לקבל את הזכויות בהן הוא חפץ במידה רבה. במידת הצורך ניתן להגיע לוועדה עם מסמכים רפואיים עדכניים יותר מאלו שנשלחו במהלך הגשת הבקשה הראשונית.

ניתן להיעזר באנשי מקצוע שונים, לרבות עורכי דין ומומחים לזכויות רפואיות, במהלך ההכנות לוועדה ולעיתים גם במעמד הוועדה עצמה (רלוונטי בעיקר במקרה בו בוחרים עורך דין לייצוג). תוצאות הוועדה אינן סופיות, כאשר אדם שאינו מרוצה מאחוזי הנכות שנקבעו לו יכול להגיש ערעור, ואפילו להגיש ערער נוסף על תוצאות ועדת הערעורים אם הן אינן מספקות אותו.