דיכאון ופרקינסון

לההתמודדות עם מחלת הפרקינסון היא בעיקרה גופנית, כיאה למחלה ניוונית של מערכת העצבים אשר ביטויה העיקרי הוא פגיעה ביכולת המוטורית של האדם. הבעיה היא שעצם האבחון של האדם כחולה בפרקינסון, וההתמודדות הלא פשוטה שלו עם תסמיני המחלה, מביאים לכך שתחושות שליליות מציפות אותו לרוב. במצבים החמורים, שבהם בהחלט נפוצים, מדובר בדיכאון לכל דבר ועניין הנובע מהמחלה. איך מאבחנים דיכאון בחולים וכיצד ניתן לסייע בהתמודדות עמו? על כך בכתבה הבאה

מה בין פרקינסון לבין לדיכאון?

מחקרים שנערכו בשנים האחרונות הצביעו על כך שהדיכאון עלול להשפיע לרעה על איכות החיים של חולי פרקינסון אפילו יותר מאשר התסמינים הפיזיים הנובעים מהמחלה, דוגמת הרעד בידיים. זהו מצב נפוץ מאוד, אולם ההנחה היא שזיהוי מוקדם שלו וטיפול יעיל עשויים לשפר את המצב משמעותית.

כשבוחנים את ההשפעה של הפרקינסון על האדם, אפשר להבין מדוע הוא מגדיל משמעותית את הסיכויים שהוא יסבול מדיכאון. מרגע האבחון של האדם כחולה בפרקינסון הוא מבין למעשה שהוא מתמודד עם מחלה שאין לה מזור. התסמינים שהוא סובל מהם רק ילכו ויידרדרו עם השנים בקצב איטי אבל בלתי נמנע. הידיעה שיש כיום טיפולים שעשויים להאט את התקדמות הפרקינסון ולהפחית את דרגת החומרה של התסמינים יכולה לספק אופטימיות מסוימת, אבל במקרים רבים אין בכוחה למנוע דיכאון ותחושות שליליות אחרות.

האדם מתמודד מול תסמינים מורכבים, עד לרמה של חוסר יכולת לתפקד באופן עצמאי. האדם עלול לאבד בהדרגה, יחד עם יכולת התפקוד שלו, את הביטחון והדימוי האישיים שלו. הקשיים הפיזיים נותנים את אותותיהם על המצב הנפשי של האדם ועלולים להביא להחרפה שלו, שרק גדלה משנה לשנה. חלק מחולי הפרקינסון בהמשך לכך רואים את ההירתמות הבלתי נמנעת של בני המשפחה והקרובים האחרים עבורם ומרגישים תחושות אשמה על כך שהם מהווים, כביכול, נטל על הסביבה.

לדיכאון בקרב חולי פרקינסון יש גם הסבר פיזיולוגי. הממצאים מראים שאצל חולי הפרקינסון החווים דיכאון ישנן רמות נמוכות יותר של פעילות במוח בהשוואה לחולי פרקינסון שלא חווים דיכאון. ההנחה היא שבעקבות המחלה נוצר אצלם ליקוי במוח, באזור אשר אחראי במצב התקין לגרום הנאה מהפעולות היום-יומיות הפשוטות שעשויות להסב אותה. זו אחת הסיבות לכך שהדיכאון עלול להחריף את תסמיני הפרקינסון הקיימים או לחלופין ליצור תסמינים אחרים המחמירים את הבעיה, דוגמת עצבנות יתר, קשיי שינה ואחרים.

אבחון דיכאון בקרב חולי פרקינסון

התחושות השליליות נראות בלתי נמנעות עבור חולי הפרקינסון, אולם לא כל מצב בו אדם שוקע בעצב ובייאוש בעקבות הפרקינסון הוא אכן דיכאון. לצורך האבחון יש לראות מהו אופי התחושות שהאדם חווה, עד כמה התסמינים הנפשיים וההתנהגותיים חמורים ואיזו השפעה יש לכך על החיים של האדם. בצד השלילי נציין שכמעט מחצית מחולי הפרקינסון מפתחים בשלב זה או אחר את אחד מסוגי הדיכאון.

אבחון דיכאון של חולי פרקינסון, בדומה לדיכאון באוכלוסייה הכללית, אמור להיעשות על ידי בעל מקצוע – שיכול להיות פסיכולוג, פסיכיאטר, ניורולוג או אפילו רופא כללי. האבחון אינו דבר פשוט, ולו מכיוון שישנה לעתים חפיפה בין תסמיני הדיכאון לתסמינים הנובעים מהמחלה עצמה (למשל האטה בפעילות הגופנית או ירידה במשקל).

האם ניתן לטפל בדיכאון?

אין לקחת את הפרקינסון, וגם את הדיכאון הקשור אליו, כמובנים מאליהם. למרות שלעתים קשה לפתור את המצב באופן מוחלט, כיום מוצעים טיפולים שעשויים להפחית את רמות הדיכאון בצורה יעילה במיוחד. הטיפול בדיכאון בקרב חולי פרקינסון מבוסס בדרך כלל על טיפול פסיכולוגי קוגניטיבי התנהגותי, במסגרתו מנסים לשנות את דפוסי המחשבה של האדם ולהביא עקב כך לשינויים התנהגותיים. עוד נהוג לשלב תרופות (דוגמת תרופות נוגדות דיכאון או תרופות לעיכוב הספיגה החוזרת של הסרוטונין) וטיפולים אחרים מהקשת הרחבה של הרפואה האלטרנטיבית משלימה: יוגה, מדיטציה וכן הלאה.
סבלנות היא אחת ממילות המפתח, כאשר לרוב נדרשים חודשים של טיפול בדיכאון על מנת שניתן יהיה לראות תוצאות משביעות רצון.

ראו גם:

מרפאות פרקינסון – אתרו את מרפאת הפרקינסון הקרובה אליכם, בקלות ובמהירות

רשלנות רפואית באבחון פרקינסון – כל המידע שצריך לדעת במקום אחד