עצירות ופרקינסון – הקשר בין התופעה למחלה

מחלת הפרקינסון, הלא היא מחלה ניוונית של מערכת העצבים המרכזית, המתקדמת בקצב איטי יחסית אך בלתי נמנע. ברוב המקרים מייחסים לפרקינסון פגיעה ביכולת המוטורית של האדם, וזה אכן חלק מרכזי מאוד מהבעיה. עם זאת כיום ידוע שהמחלה נותנת את אותותיה האפשריים גם על מערכות אחרות בגוף האדם, לרבות מערכת העיכול. מדוע עצירות היא תופעת לוואי אפשרית של פרקינסון, ולעתים מהווה אפילו סימן מוקדם המעיד על התפתחותה של המחלה בגוף האדם? קראו

האם יש קשר בין פרקינסון ולעצירות?

בשנים האחרונות הופיעו מחקרים שונים המצביעים על הקשר שבין פרקינסון לעצירות, באופן שאולי יפתיע חלק מהאנשים. ההתבוננות הראשונית בעצירות היא כאמור כאחד התסמינים המוקדמים של הפרקינסון, לצד הפרעות אחרות במערכת העיכול.

זוהי תפיסה פורצת דופן, שמשנה את המחשבה הנחשבת לשכיחה יותר לפיה פרקינסון היא מחלה נוירולוגית הנגרמת בעיקר עקב התנוונות תאי העצב אשר בגזע המוח. על פי הפתולוגיה המוצעת במחקרים מסוימים מהעת האחרונה, ייתכן כי מחלת הפרקינסון "פולשת" לגוף דווקא דרך מערכת העיכול. זו הסיבה לכך שעצירות ותסמינים אחרים עלולים להופיע אפילו לפני התסמינים הנחשבים לראשונים ולמזוהים ביותר עם פרקינסון, לרבות רעד בידיים.

כך או כך, אין ספק שפרקינסון עלולה להביא לפגיעה במערכת העיכול של האדם ומגדילה את הסבירות שהוא יסבול מעצירות ומצרות אחרות. ניתן לייחס זאת לשינויים החלים ברמות החלבונים והרכיבים האחרים בגוף, שעלולים להשפיע לרעה על פעילות מערכת העיכול והמוח גם יחד.

אילו אפשרויות טיפול עומדות בפני חולי פרקינסון הסובלים מעצירות?

בין אם העצירות היא חלק מתסמיני הפרקינסון ובין אם גורם אפשרי למחלה, ברור מדוע טיפול בכל אחד מהמצבים האלו עשוי להשפיע על האחר – ובעיקר לשפר את בריאותו של האדם. אדם אשר מצליח להשיג במובן מסוים שליטה על תסמיני הפרקינסון, להפחית את העוצמה שלהם ואת תדירותם, עשוי לגלות כי העצירות ממנה הוא סובל הופכת למהותית הרבה פחות. מן העבר השני של המשוואה, הרי שטיפול בעצירות משפר את ההתמודדות עם פרקינסון ועשוי להפחית את אחד התסמינים האפשריים שלה.

את הטיפול בעצירות אפשר לעשות בכמה דרכים, כאשר שילוב בין אופני טיפול שונים הוא בהחלט בגדר אפשרות. פעמים רבות המפתח לפתרון נמצא בתזונה של האדם, שעשויה להשפיע באופן כללי על התסמינים שהוא חווה כחלק מהפרקינסון. בהקשר הנוכחי מדובר בעיקר על מעבר למזונות פשוטים יותר לעיכול, כמו גם מזונות רכים שהסיכויים שיתפתחו לכדי עצירות נמוכים יותר.

ברמה הפרטנית יותר, חשוב להקפיד על צריכה יתרה של מזונות המכילים סיבים תזונתיים ועל שתיית מים בכמות מספקת. פירות וירקות, קטניות ודגנים מלאים יכולים לעשות יופי של עבודה בהקשר הזה. מצד שני חשוב להימנע ממזונות אשר נחשבים למייבשים או לכאלו המאטים את המעבר של הצואה בתוך המעי. מאכלים שאינם כוללים סיבים תזונתיים, דוגמת קמח לבן או סוכר לבן, עלולים להגביר את הבעיה. כך גם חלק מסוגי המאכלים המקשים את הצואה (אפילו מאכלים בריאים כמו בננה או אפרסמון), מאכלים העמוסים בשומן רווי ומאכלים מטוגנים.

את התמונה משלימות פעמים רבות התרופות, שגם כך מהוות חלק מרכזי מאוד מהטיפול בפרקינסון. בהתאם לדפוסי המחלה ולתסמינים הספציפיים המופיעים אצל האדם בהקשר למערכת העיכול עשויים להיות מותאמות תרופות שונות. כמובן שחשוב לשים דגש על נטילה מבוקרת של התרופות ולקחת בחשבון את תופעות הלוואי האפשריות שלהן.

האדם החולה צריך להיות תחת פיקוחו של רופא המכיר את המקרה שלו, כולל מעקבים במידת הצורך. בדרך זו אפשר יהיה לדעת כיצד הטיפול מתקדם, והאם יש צורך לבצע בו שינויים מסוימים. הדבר אכן נדרש לא פעם במחלה דינמית כמו פרקינסון.