גורמים להופעת פרקינסון

יש מחלות אשר אנחנו יכולים, במידה זו או אחרת, לדעת מהם גורמי הסיכון להן. מחלת הפרקינסון אינה עונה למרבה הצער על ההגדרה הזו. עם כל התפתחות הרפואה המודרנית, גם היום אי אפשר להצביע באופן מוחלט על הגורמים המביאים לפרקינסון. בדרך כלל, גם במקרה נתון לא יהיה ניתן לדעת מה בדיוק התרחש בגוף שהביא למחלה או שהחמיר אותה. עם זאת, בהחלט ישנם גורמים אשר מגדילים את הסיכון של אדם מסוים לחלות בפרקינסון. בכתבה הבאה נציג בפניכם את הגורמים הבולטים.

האבחנה הראשונה: ראשונית או שניונית?

את מחלקת הפרקינסון מחלקים כיום לשתי קבוצות עיקריות, כאשר החלוקה נעשית בעיקר על פי הגורמים שעשויים להביא למחלה. מחלת פרקינסון ראשונית היא מחלה ששכיחותה עולה עם הגיל (ראו הרחבה בהמשך), ואשר מתבטאת בירידה בכמויות המוליך העצבי דופמין באזורים אשר נפגעו מהמחלה. במילים אחרות: יש כאן ניוון שקשור ללא ספק לגיל, אולם אי אפשר לדעת מדוע הניוון הזה מתרחש דווקא אצל חלק מהאוכלוסייה המבוגרת ולא אצל אחרים.

הסוג השני של הפרקינסון הוא מחלת פרקינסון שניונית, במסגרתה פעילות הדופמין בגרעיניי הבסיס נפגעת. למחלת פרקינסון שניונית דווקא כן יש גורם ידוע במידה כזו או אחרת. ההנחה היא שאותו אובדן או הפרעה של פעילות הדופמין עלול להיות קשור לגורמים דוגמת מחלות שהאדם סובל מהן, תרופות שהוא מקבל על מנת להתמודד עם מצבים רפואיים שונים (בעיקר תרופות אנטי פסיכוטיות אשר עלולות להביא לחסימה של קולטני הדופמין) ועוד.

עניין של גנטיקה

במהלך השנים גדלו המחקרים המצביעים על הבסיס הגנטי של הפרקינסון. ההנחה המקובלת כיום היא שחלק מהשינויים הגנטיים עלולים להביא להתפתחות המחלה, כאשר מקור השינויים עצמם עשוי להיות בתורשה או בסביבה. העדות הראשונה להיבט התורשתי היא הנתונים שמצביעים על כך שלאנשים בעלי קרובי משפחה מדרגה ראשונה החולים בפרקינסון סבירות גדולה יותר לחלות במחלה. למעשה, ההבדל הוא משמעותי ועומד על פי שניים יותר מאשר אנשים שאין להם היסטוריה של פרקינסון במשפחה הקרובה.

גם גיל משחק תפקיד

למרות שפרקינסון אינו מצב טבעי או סממן של הזדקנות הגוף, אין צל של ספק שהסיכויים של האדם לסבול מהמחלה עולים ככל שהוא מזדקן. כדי לסבר את האוזן, ברוב המקרים המחלה מתחילה להתפתח רק כאשר האדם מגיע לשנות הארבעים של חייו. ייתכן בהחלט מצב בו המחלה תתפתח בגוף שלו במשך תקופה ארוכה, אפילו שנים, בלי שהיא תביא לתסמינים פיזיים ניתנים לאבחנה. תעיד על כך העובדה שהגיל הממוצע לאבחון ראשוני של פרקינסון עומד על לא פחות מאשר 57.
מלבד הסיכויים לחלות בפרקינסון, תסמיני המחלה הופכים ונעשים חמורים וברורים יותר ככל שהאדם מתבגר וככל שהמחלה מתחילה להתפתח בגופו. ההידרדרות הזו היא איטית אמנם, אבל בלתי נמנעת.

שאלה של מוצא ועדה

באופן שייראה מעט מפתיע לחלק מהאנשים, המוצא של האדם בהחלט עשוי להשפיע על הסיכויים שלו לסבול מפרקינסון. מחקרים מצאו כי אצל חלק מהאנשים ישנן במוח מוטציות אשר עשויות לספק הגנה מסוימת לגוף מפני המחלה ותסמיניה. המוטציות האלה קיימות יותר, באופן סטטיסטי, אצל אנשים שמוצאם אשכנזי. מכאן נובע שאנשים ממוצע מזרחי הם בעלי סבירות גבוהה יותר לסבול מפרקינסון.

ייתכן והגורם הוא הרעלה

אדם הנחשף באופן ממושך לסוגים שונים של מתכות ולתוצריהן עלול לסבול מפרקינסון עקב הרעלת מתכות, וכך גם אנשים שצרכו מזון או משקאות שהושקו על ידי מים בעלי ריכוז גבוה של מתכות (למשל כספית, ניקל, עופרת, ברזל ואחרות). דוגמה נוספת היא אדם אשר חווה הרעלה של חומרי הדברה, מצב כשכלעצמו עלול לסכן חיים בלי קשר לפרקינסון.

אוכלוסיית סיכון נוספת בקטגוריית ההרעלה היא אנשים המכניסים לגופם סמים, אשר בחלקם תוכלו למצוא כמויות נכבדות אך בלתי רצויות של חומרים הנחשבים לרעילים.

אולי יעניין אותך לקרוא גם:

ליווי רוחני לחולי פרקינסון – תמיכה וסיוע מותאמים אישית עד לבית המטופל

סיבוכים של פרקינסון: לאילו סיבוכים חשופים חולי פרקניסון? וכיצד ניתן למנוע אותם?

טיפול פסיכולוגי – על חשיבותו של הטיפול הפסיכולוגי בהתמודדות עם מחלת הפרקינסון