נפילות חוזרות – כיצד ניתן להפחית נפילות עקב מחלת פרקינסון?
למחלת הפרקינסון לא מעט תסמינים אפשריים, שהולכים ונעשים חמורים וברורים יותר ככל שהמחלה מתקדמת. המחלה מאופיינת בהתנוונות של מערכת העצבים של האדם המביאה לבעיות מוטרויות, לעיתים עד לקושי מהותי של האדם להתנייד או לתפקד באופן עצמאי. אחת ההשלכות העיקריות של כך היא הגדלת הסיכון לנפילות, שעלולות להיות אפילו חוזרות. אז ממה נגרמות הנפילות? מהם הסיכונים שלהן? ומה אפשר לעשות כדי להפחית להן את הסיכוי? קראו
אילו גורמים מגדילים את הסיכוי לחוות נפילות?
כפי שרמזנו קודם לכן, אותה פגיעה מוטורית של האדם הנובעת מהפרקינסון היא הגורם העיקרי לנפילות. האדם למעשה מתקשה להתנייד בצורה ראויה, סובל מתגובות איטיות ומרעד בגפיים שעלול להחמיר את הבעיה. לכך אפשר להוסיף את העובדה שגם כך פרקינסון תוקפת את האדם לרוב בשנות הארבעים של חייו ומתגלה גם לקראת העשור השביעי. הגיל טומן בחובו קשיים תפקודיים אחרים, לרבות פגיעה ביכולת התנועה. פגיעה זו מגדילה את הסיכויים לנפילות וגם את הסיכונים לנזקים חמורים לגוף בעקבות הנפילה.
לעיתים הבעיה לא קשורה לפרקינסון, אלא לתרופות הניתנות על מנת להתמודד עם תסמיני הפרקינסון ולנסות להאט את קצב ההתקדמות שלה. חלק מהתרופות הנפוצות בהן נעשה כיום שימוש מביאות לתופעת לוואי אפשרית של ירידה בלחץ הדם. בכוחה השלילי של הירידה הזו להביא להיווצרות סחרחורות, המגדילות כידוע את הסיכוי לנפילות. תרופות אחרות עלולות להביא לתסמינים אחרים, לרבות קיפאון או דיסקינזיה – הפרעת תנועה במסגרתה האדם חווה תנועות שרירים לא רצוניות, טיקים ועוד.
מהן ההשלכות של הנפילות החוזרות על חיי החולה?
הנפילות החוזרות הנובעות מהפרקינסון עלולות לפגוע באדם בכמה וכמה אופנים. הנזקים הפיזיים הם ברורים יחסית, במיוחד אם לוקחים בחשבון מחלות אחרות המופיעות אצל האדם, היחלשות של עצמות הגוף עם הגיל, ירידה ביכולת הריפוי הטבעית שלו וכן הלאה. נפילה אחת עלולה לגרום לנזק בלתי הפיך לאזור הנפגע, במקרים הקיצוניים עד להפיכת האדם לסיעודי.
לנפילות החוזרות יש השלכות פסיכולוגיות ונפשיות, שעלולות להיות בעייתיות אף הן. אדם אשר מרבה ליפול עלול לפתח חשש של ממש מפני תנועה, המביא לכך שהוא נמנע ממנה עוד יותר. עקב כך מצבו עלול להידרדר לכדי דיכאון, ולו מכיוון שאורח חיים פאסיבי הוא בעייתי עבור כל אדם.
האם ניתן להקטין את הסיכוי לנפילות?
זהירות היא מילת מפתח אצל כל אדם מבוגר באשר הוא, והיא נדרשת על אחת כמה וכמה במקרה של חולי פרקינסון. חשוב קודם כל להתאים את הטיפולים למצב הבריאותי של האדם ולאופן ההתקדמות שלו. חובה להשתמש בתרופות ולבצע את הטיפולים השונים על פי הספר, כשכל שינוי באופן הביצוע לכאן או לכאן עלול להיות בעייתי באינספור מובנים. אדם אשר נוטל את התרופות באופן מבוקר, וגם מקפיד על כמה כללי זהירות (למשל תלייה של הרגליים לצד המיטה, בישיבה, לפני שמתרוממים ממנה לאחר מנוחה ממושכת) עשוי להקטין את הסיכוי לנפילות.
למרות שקשישים רבים הסובלים מפרקינסון מנסים להימנע מכל סוג של פעילות גופנית, היא דווקא חיונית וחשובה עבורם. פעילות המותאמות ליכולות הפיזיות והמוטוריות שלהם עשויה לטמון בחובה השפעות חיוביות דוגמת חיזוק השרירים, הגדלת הגמישות וטווחי התנועה בגוף וכן הלאה. את הטיפולים ניתן לבצע באמצעות מומחים רפואיים ופרא רפואיים, דוגמת אורתופדים או פיזיותרפיסטיים, ובחלק מהמקרים באמצעות ציוד עזר המותאם לאדם החולה על פי גילו, דרגת החומרה של המחלה, התסמינים המופיעים אצלו וכן הלאה.
אולי יעניין אותך לקרוא גם:
הומאופתיה – גלו כיצד הומאופתיה יכולה להקל על תסמיני פרקינסון?
חייגו עכשיו
צרו קשר
